כאשר משתמשים בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום בתהליך הדפסה על זכוכית, הכל תלוי בדרך בה משתמשים בחום. זו בעצם בעיה של איזון – צריך מספיק חום כדי שהדיו יתייבש ושהמתח השטחי יירגע, אך אם החום גבוה מדי – או אם החום מתפזר באופן לא אחיד על פני הזכוכית – יהיו בעיות. ייתכן שההדפסות יהיו מטושטשות, או, גרוע יותר, עלולה להיווצר לחץ פנימי שיגרום לזכוכית להתנפץ מעצמה. זה לא נראה טוב.
שמירה על חדות ההדפסות אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים, מכיוון שהן פוגעות ישירות בשכבת הדיו. אין צורך לחמם את כל שטח הזכוכית בבת אחת. אם כן, הדיו יתחיל להתפשט על פני השטח.
הטריק נמצא בכמות הוואטים לסנטימטר ליניארי אחד. זה משפיע על מהירות החימום של הזכוכית. אם הוואטים גבוהים מדי, הדיו ירתח; אם הם נמוכים מדי, החימום ייקח זמן רב מדי, וכל התהליך יהיה איטי.
צמצום הלחץ על הזכוכית תהליך החימום כולל הקמת שכבת לחץ אחידה על פני הזכוכית. ניתן לראות בנורות האינפרא-אדום כמעין “מחסום” שמגן על הזכוכית.
על ידי שליטה בקצב העלייה של הטמפרטורה, אנו מוודאים שהזכוכית לא תיפגע כאשר היא עוברת משלב ההדפסה לתנור החימום. אנו רוצים שהחום יהיה אחיד. אם יהיו “נקודות קרות”, הזכוכית תתעוות. זה פשוט מאוד.
האתגרים בשימוש בנורות אינפרא-אדום נורות קוורץ בעלות הספק גבוה הן טובות לתהליכים מהירים, אך הן שבירות.
חשוב מאוד להורות לעובדים שלא לגעת בנורות בידיים יבשות. השמנים מהעור יגרמו להיווצרות של נקודות חמות על הקוורץ, וזה עלול לגרום לשבירתו.
בנוסף, שימוש בנורות אלו בעוצמה מלאה יוצר לחץ רב על מאווררי הקירור. אם האוורור אינו יעיל, החום יצטבר, והמכשירים האלקטרוניים עלולים להפסיק לעבוד. כדי לשמור על יציבות במהלך פעולה 24/7, אנו ממליצים על מערכת קירור נפרדת לנורות. זה יחסוך לכם הרבה צרות.