למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם שינויים דרסטיים בטמפרטורה, אדים רבים, ולפעמים גם טיפות מים שנופלות על המכשיר. זו סיבה מצוינת לכישלון של המכשיר. רוב מחממי האינפרא-אדום פשוט לא מסוגלים לעמוד בתנאים האלה. הלחות חודרת לתוך המכשיר, גורמת לקצרים בחוטים, או פוגעת בחוטי החימום עד שהמכשיר פשוט נהרס.
נמאס לנו לראות מחממים שנהרסים לאחר מספר חודשים, לכן בנינו את המחמם שלנו בצורה שונה.
מניעת חדירת מים
האויב הגדול כאן הוא חדירת המים למקומות שאליהם הם לא אמורים להגיע. כדי למנוע זאת, סגרנו את המכשיר בצורה הדוקה. לא הסתפקנו בשימוש בפלסטיק – השתמשנו בחומרי סיליקון ובחוסמים חזקים בכל נקודת חיבור וכניסת חוטים. זה בעצם “מבצר” לחלקים האלקטרוניים של המכשיר.
יש גם את בעיית האדים. ידעתם שהמראה שלכם מתערפל מיד כשאתם מפעילים את המקלחת? אותו דבר קורה גם למחזירי האור במחמם. הטיפות הקטנות האלה מפזרות את החום, כך שאתם מרגישים פחות חום, והמכשיר צריך לעבוד פי שניים כדי לבצע את תפקידו.
הוספנו שכבה אנטי-ערפול על מחזירי האור. זה גורם לכך שהפני השטח יהיו חלקים, כך שהמים לא יוכלו להצטבר שם. התוצאה? החום מגיע למקום הנכון, בלי שום מכשולים.
איזון התנאים
החלק הקשה כאן הוא שאם סוגרים את המכשיר חזק מדי, החלקים האלקטרוניים עלולים להתחמם יותר מדי, כי הם לא יכולים לנשום. זו סוג של פרדוקס.
כדי לפתור זאת, שינינו את דרך האוורור. במקום חורים גדולים, שמנו את נקודות האוורור בחלק התחתון והאחורי של המכשיר. כך האוויר יכול לזרום בצורה טבעית, והחלקים האלקטרוניים נשארים קרים, בזמן שהמים לא יכולים להגיע לתוך המכשיר. זו שינוי קטן, אבל הוא יוצר הבדל גדול.
התוצאה
בסופו של דבר, העיקר הוא למנוע חדירת לחות לחלקים האלקטרוניים של המכשיר. כשמבודדים את חוטי החימום מהאוויר הלח, מונעים את הקורוזיה. אין צורך להתמודד עם אורות קופצניים או עם מכשירים שנהרסים באמצע חודש ינואר. המכשיר פשוט עובד כראוי, בכל פעם שמפעילים אותו.